המגמה השלטת בעולם ובישראל היא לעבור למצב שבו 100% מהאנרגיה שמופקת בכל מדינה תהיה מתחדשת וירוקה, בניגוד למצב כיום שבו רק חלק מהאנרגיה שמפיקה כל מדינה היא מתחדשת. זה ברור לכולם שייקחו כמה עשרות שנים עד שאפשר יהיה להמיר את כל מתקנים האנרגיה כולם למתחדשת וזה כרוך גם בשינויים רגולטוריים וגם טכנולוגיים. אחת הבעיות שמעכבות מעבר זה היא הדילמה של מציאת שטחי קרקע מספיק גדולים להצבת מתקנים סולאריים מבלי להשפיע על תנאי המחיה של בעלי החיים והצמחייה ומבלי לגרום להשפעות שליליות בכלל. כמו כן, נדרש מסע שכנוע מסיבי לאוכלוסייה בישראל שטרם השתכנעה לגמרי לעבור לטכנולוגיה סולארית למרות כל היעילות והחיסכון הכלכלי שבכך.
רגולציה והשינויים שנדרשים בה
יש כמה מחסומים רגולטוריים שגורמים לעיכובים בהפיכת האנרגיה הסולארית לזמינה ונפוצה יותר. חלק מהם קשורים למשק החשמל ולצורך בפיקוח על אופני הייצור ועל המתקנים, על התחברות לרשת החשמל בארצית בצורה בטוחה ועל התקינה של מתקנים שונים והאחדה נדרשת ביניהם. חלק אחר מהרגולציה נוגע לביורוקרטיה שנדרשת בהקמת מתקנים סולאריים גם בשכונות מגורים, באזורי תעשייה ומסחר ועל בנייני ציבור. בהתחשב בכך שבישראל כל הקמה של מתקן או מבנה נתקלת בסחבת הרגילה של ועדות תכנון ובנייה ברשויות המקומיות, נוספת לזה כעת גם הסחבת של שינוי תקנות עירוניות ובחינת הצבת מתקנים ופאנלים משום שהם משמשים לא רק לתצרוכת פרטית אלא גם למכירה לחברת החשמל. אלפי אנשים ממתינים להיתרים כיום להקמת פאנלים בביתם והם נתקלים בעיכובים וסירובים תמוהים עדיין. עם זאת, מתברר שלא תהיה ברירה בסופו של דבר אלא להאיץ תהליכים.
העתיד הטכנולוגי של מתקנים סולאריים
טכנולוגית, יש שתי סוגיות מרכזיות שעומדות לקבל פתרונות בשנים הקרובות משום שהטכנולוגיה הסולארית משתכללת כל הזמן. היעילות של הפאנלים בניצול אור השמש להפקת אנרגיה תגדל ואפשר יהיה למזער פאנלים שיוכלו להפיק יותר חשמל. הסוגיה השנייה נוגעת לאגירת אנרגיה, שהיא קריטית להפעלת פאנלים בימים שבהם אין אור שמש רב ובאזורים שבהם יש פחות אור שמש בעולם. גם זה בסופו של דבר עניין של מחקר ופיתוח ופריצת דרך שכולם מקווים שתתרחש כמה שיותר מהר.
