התפיסה השלטת כיום גם בישראל היא לא לצרוך חשמל פאסיבי אלא להפוך ליצרני חשמל מבוזר, כלומר, להקים רשת חשמל חדשה שעובדת בשני הכיוונים – גם צורכת וגם מייצרת ומוכרת את העודפים לחברת החשמל. בהתאם לכך, תיקנו תקנים שונים שמתייחסים להתקנה של מתקנים סולאריים, סנכרון ביניהם לבין רשת החשמל הארצית, תקינה לגבי ההתחברות אליהם וגם תקינה לגבי תעריפים שונים למכירת עודפי חשמל לחברת החשמל שמיוצרים הן על ידי גורמים פרטיים והן על ידי גופים מסחריים ודומים להם.

תקינה מחמירה של מתקנים סולאריים

הצורך בתקנים שיבטיחו את אספקת החשמל הסדירה נועד על מנת לעמוד ביעד הממשלה להגיע לכמה שיותר חשמל מאנרגיה מתחדשת, אבל מבלי להתפשר על אספקת חשמל רציפה וללא נפילות מתח והפסקות זרם, כפי שעלול לקרות. בגלל זה יש תקינה מחמירה בכל הנוגע לטכנולוגיה שבה ניתן להשתמש וגם להתחברות המתקנים והזרמת החשמל שהם מייצרים מבלי להפריע לזרימה ולאספקה סדירה לכל המשק. חשוב גם לציין שלישראל יש צרכים ביטחוניים ייחודיים בגלל האזור ולכן לכל זה מתווספת המודעות לצורך לאבטח אספקת חשמל מבלי שישראל תהיה נתונה להשפעת האקרים או השתלטות עוינת על מקורות האנרגיה ואספקת החשמל.

תקינה לאסדרה

החל משנת 2021 מתפרסמות בסדירות החלטות מליאת רשות החשמל לאסדרת התקינה למתקנים הסולאריים, לתעריפים שנקבעים תמורת החשמל העודף שמסופק לחברת החשמל, והתנאים שבהם מחויבים משקי בית וגופים פרטיים שרוצים להקים מתקנים פוטו-וולטאיים בהספק עד 630 ק"ו. התקינה מתייחסת להקמת המתקנים על גגות, בשטחים שונים שנמצאים בבעלות הנרשמים לאסדרה, על מתקנים ומבנים ציבוריים ופרטיים כאחד. התקינה של התעריפים מתייחסת לאספקת היקף מסוים של ק"ו לפי דירוג מסוים, כמו 48 אג' לקוט"ש ל-15 ק"ו ראשונים, 41 אג' לקוט"ש עד מאה וכן הלאה עד 630 ק"ו. חשיבות התקינה היא בגלל התאמתה לגודל הגגות והמתקנים שאפשר להקים עליהם, וכך לתמחר נכון את האספקה השוטפת של חשמל עודף. כמו כן, זה מאפשר לצרכנים-יצרנים להגדיל את המתקנים שלהם וגם לבחור באחת משתי שיטות התחשבנות שנוחות להם עם חברת החשמל.